ישראלים רבים החיים בחו"ל שוקלים לחזור לארץ, מתוך מניעים משפחתיים, כלכליים או זהותיים. כדי לעודד מגמה זו, מדינת ישראל הרחיבה את הפטורים ממס הידועים כ"סעיפים ציוניים", ובכך יצרה תמריצים משמעותיים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
עם זאת, קיים פער בין התעודות שמנפיק משרד העלייה והקליטה לבין ההכרה של רשות המיסים – וטעויות עלולות להיות יקרות.
המומחים של אסולין ושות' מסבירים את הכללים המרכזיים שכדאי להכיר כדי ליהנות מההטבות הנכונות מבלי להסתכן בשומות מס רטרואקטיביות.
הבנת שני הסטטוסים הפיסקליים: תושב חוזר רגיל ותושב חוזר ותיק
החוק הישראלי מבחין בין שתי קטגוריות של תושבים חוזרים, הקובעות את היקף הפטורים האפשריים:
- · תושב חוזר רגיל – ישראלי שחי בחו"ל לפחות 6 שנים רצופות לאחר שניתק את מרכז חייו מישראל;
- · תושב חוזר ותיק – מי ששהה בחו"ל לפחות 10 שנים לאחר ניתוק תושבותו הפיסקלית.
ההבחנה הזו חשובה מאוד, משום שהיא קובעת את הזכאות לפטורים ממס, ל"שנת הסתגלות", ולתקופת ההקלה בת 10 שנים על הכנסות ממקורות מחוץ לישראל.
תעודה מנהלית לעומת סטטוס מס – אל תבלבלו ביניהם
תעודת "תושב חוזר" שמנפיק משרד העלייה והקליטה אינה בעלת תוקף למס הכנסה. היא מקנה זכויות חברתיות ולוגיסטיות (הכשרה מקצועית, סיוע להשתלבות מחדש, ביטוח בריאות, מכס), אך אינה מעניקה הטבות מס.
כדי ליהנות מהקלות מס, יש לקבל הכרה רשמית מרשות המיסים לפי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה.
ההכרה מבוססת על בחינה מלאה של מצבו האישי של הנישום, הכוללת:
- את משך השהות בפועל בחו"ל;
- את מיקום מרכז החיים (משפחה, מגורים, עבודה, אינטרסים כלכליים);
- ואת ההוכחות התיעודיות לאי-תושבות.
צעדים מומלצים לפני החזרה לישראל
- בדקו את זכאותכם לפני החזרה: בדיקה מקדימה תמנע אכזבות. מי שחושב שהוא "תושב חוזר ותיק" עלול להידחות אם יתברר ששהה בחו"ל 9 שנים ו-8 חודשים בלבד. כדאי להיערך מראש;
- אל תשתמשו בהטבות לפני קבלת אישור רשמי: ללא החלטה פורמלית של רשות המיסים (ראו במדור מיסוי שלנו הסבר על חוות דעת משפטית ➜), תיחשבו לתושבי ישראל רגילים, המחויבים בדיווח על כל הכנסותיהם בעולם. ניתן להוציא שומות רטרואקטיביות גם שנים לאחר מכן;
- תכננו את “שנת ההסתגלות”: תושבים חוזרים ותיקים רשאים לבקש ששנת החזרה לא תיחשב במסגרת 10 שנות הפטור. בקשה זו, הקרויה שנת הסתגלות, יש להגיש בתוך 90 יום מהחזרה והיא מאפשרת להיחשב כלא-תושב לצורכי מס במהלך אותה שנה;
- הימנעו מהכנסות “מעורבות”: הכנסות שנוצרו בחלקן בישראל ובחלקן בחו"ל (למשל פעילות אינטרנטית) חייבות להיות מחולקות: החלק הישראלי חייב במס. מומלץ לבצע תכנון מס מוקדם ומדויק;
- היערכו לסיום תקופת הפטור: לאחר 10 שנים, הכנסות מחו"ל הופכות חייבות במס בישראל. רווחי הון נהנים ממס מופחת בשיטה ליניארית, אך יש להיערך לכך כבר בשנה התשיעית.
הכללים החדשים החל משנת 2026
רפורמת המס לשנת 2024 (תיקון מס' 272) ביטלה לגבי חזרות או עליות חדשות החל מ-1 בינואר 2026 את הפטור מדיווח שניתן עד כה לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים.
הפטורים ממס נותרו בתוקף, אך החובה בדיווח הופכת למחייבת.
במילים אחרות: תידרשו לדווח על הכנסותיכם מחו"ל, גם אם הן עדיין פטורות ממס.
מסקנה: ניהול חשבונות ברור ומתועד היטב הופך להכרחי.
נקודות חשובות נוספות
- מס יציאה (Exit Tax): עזיבת ישראל עלולה להפעיל חיוב מס על רווחים הוניים לא ממומשים (ניתן לדחות בתנאים מסוימים);
- קצבאות מחו"ל: לרוב פטורות ממס בתקופת ההקלה, אך לאחר מכן חייבות בחלקן;
- חברות זרות: ניהול פעילות מישראל עשוי להיחשב כהקמת מוסד קבע, והחלק הישראלי של הרווח יהיה חייב במס;
- ביטוח לאומי: יש למלא טופס 628 לפני החזרה כדי לחדש זכויות סוציאליות ורפואיות ללא עיכוב מיותר.
סיכום – גם החזרה לישראל דורשת היערכות מס
החזרה לישראל היא החלטה אנושית וכלכלית משמעותית. כדי לעבור את התהליך בשקט ובביטחון, חשוב להבין היטב את השלכות המס.
ב־Assuline & Co. אנו מלווים עולים חדשים ותושבים חוזרים בכל שלב:
- בדיקת זכאות לסטטוסים פיסקליים;
- הגשת בקשות להכרה ורולינג;
- תכנון שנת הסתגלות;
- ניהול הכנסות מעורבות וקצבאות מחו"ל;
- תיאום מול ביטוח לאומי ועמידה בדרישות הדיווח.
פנו למומחים שלנו כבר היום כדי לתכנן את חזרתכם לישראל בראש שקט ובביטחון מלא.